~~~ילדי העיירה~~~
הכל התחיל כשרחל יזדי, הצלמת האלופה, פנתה אליי.
היא דפדפה באתר שלי וידעה מראש שזה ילך.
וזה הלך ב"ה. באיטיות מרגיזה, ועם המון מקלות בגלגלים, אבל הלך.
החלפנו בינינו תמונות השראה שהיו דומות להפליא... תיאמנו אביזרים וסטיילינג, וחיפשנו מתנדבים בקהל. היו הרבה קופצים, אך לבסוף נבחרו המתאימים ביותר לקונספט :)
סיכמנו שהדבר היחיד שחסר זה... ביגוד!
חפרתי באליאקספרס מיודעינו, היה קשה למצוא סרבל במידה תואמת לילד הגדול.
התפשרנו על הבגדים שיש לילד במלתחה הפרטית שלו. אבל לא. העניינים שוב נתקעו, חייבים ביגוד מתאים.
והזמנו. בסופו של דבר היינו חייבות לבחור משהו.
עכשיו נותר רק להמתין למשלוח.
חצי ממנו הגיע בערב פסח, החצי השני לפני ל"ג בעומר.... :)
הודענו לילדים להתכונן. והגענו ליום הגדול.
העיכוב הראשון: לא מצאנו את הלוקיישן הקסום :(
ירדנו בכניסה למושב, מקום מתאים בהחלט, פחות חלומי אבל נחמד. קצת מדי נדוש, בלית ברירה. התמקמנו.
כלב אימתני רץ לעברנו. נו טוב, שירחרח ויעוף מכאן...
אבל לא, הוא פשוט נדבק אלינו, והילדים המפוחדים שברחו ממנו רק גרמו לו לחשוב שמדובר במשחק תופסת מהנה... הוא קיפץ וליקק והאווירה העכירה.
הרמתי את הילדה, נתתי יד לילד וברחנו משם :)
רחל והאימא קיפלו ציוד ובאו אחרינו.
למזלנו, 'נפלנו' על בעל מונית טוב לב ואדיב, שהבריח את הכלב הסורר. והסכים לקחתנו למקום אחר.
חיפשנו לוקיישן חלופי, הרחק ממקום מגורים, חצרות וכלבי שמירה ענקיים...
מצאנו!
לא אלאה אתכם בתיאורי הכלבלב החדש שבא לבקרנו.
אימא של הילדים אזרה אומץ והבריחה אותו בכל פעם שהתקרב. ובאווירה זו צולמו הילדים המתוקים שלנו!
ייאמר לשבחם ששיתוף הפעולה שלהם היה יוצא דופן! :love:
החיבוק הזה, לדוגמה, היה מיוזמתם בלבד :)
עברו מאז כמה חודשים, טרטרתי והלחצתי את רחלי עם עריכת התמונות, להוסיף חמימות, להוריד להכניס לצבוע לגזור לחתוך... ;)אך סופסוף אפשר לברך שהחיינו :)
שבת ירדה על העיירה...
הילדים באמת היו עייפים כשרחלי הוציאה את שמלת השבת ממזוודתה :)הילדה עטה עליה כמוצאת שלל, והצלחנו ב"ה להנפיק עוד סט מתוק במיוחד!
נתראה בהפקה הבאה בעזרת השם!
