ללכת להקפות!
כל שנה התחמקתי, נשארתי בבית לבד, השתעממתי.
כולם הפצירו, שכנעו, לא עזר.
מה אני אעשה שם? שאלתי תמיד. אסתכל על כולם ו...?
השנה רצתי. התאפרתי והתלבשתי יפה והתייצבתי מוקדם. גם בלילה, גם בבוקר.
הבן שלי גדל, בן שנה ו-8 חודשים. רציתי שירקוד עם התורה, והדגל שלו, וספר התורה הפרוותי שלו :)
והוא רקד, בחולצה אלגנטית ומכנסיים חגיגיים הוא נופף בדגל שלו והקיף את הבימה שוב ושוב עם אבא שלו.
ואני?
ישבתי שם והתאפקתי לא לבכות.
הבטתי בהם, אב ובן. כולה.
אבל הפעם, הייתה לי סיבה לשמוח שם.